<h1>שו"ת לרש"י סימן רס"ח</h1>
<h2>דף קו:</h2>
מעשה שנטל החתן ידיו קודם קידוש, ולאחר קידוש היה ממתין מלבצוע עד שיחזור ויטול את ידיו משום האי דפסחים [ק"ו ע"ב] הנוטל ידיו לא יקדש, מי שנוטל ידיו לחולין לא יקדש, משום דקידוש הוי הפסיקה וצריך לחזור וליטול את ידיו. [—וא"ר] דיו בנטילה ראשונה שקודם קידוש, ואינו הפסקה. ולא זו בלבד [—אלא] אפי' נטל ידיו שחרית ומתנה עלייהו כל היום כולו, והילכתא כרב באיסוריה. [חולין ק"ו ע"ב] ואמר להו רבינא לבני פקתא דערבות כגון אתון דלא שכיחי לכו מיא, משו ידייכו מצפרא ואתנו עלייהו לכולי יומא.
